פס"ד בעניין צו ירושה

ביום 14.08.02 ניתן ע"י ביהמ"ש "צו ירושה וצו קיום צוואה" בעניין עזבונו של המנוח מ.צ ז"ל (להלן "המנוח").

כעת מונחת בפני בקשת האפוטרופוס הכללי להורות על תיקון צו הירושה (בלבד) באופן שבמקום הצהרה כי יורשיו של המנוח על פי דין הינם שני בניו של המנוח (המשיב ו-פ.צ), יהיה היורש היחיד על פי דין- המשיב בלבד.

אין חולק כי המשיב נותר היורש על פי הצוואה שהותיר המנוח (למעט 100 ש"ח שהוריש לבנו פ'), וכי צו הירושה על פי דין מתייחס ליתרת העיזבון שאינה נכללת בצוואה.

העובדות הצרכיות לעניין

1.                  המבקש - ב"כ האפוטרופוס הכללי, הגיש את הבקשה שבפני מכח היותו מנהל נכסי הנעדר פ.צ, בנו של המנוח ויורשו עפ"י דין.

2.                  המשיב הינו זוכה עפ"י צוואת המנוח, וטוען שהינו בנו המאומץ של המנוח ולפיכך גם יורשו עפ"י דין.

3.                  המנוח נפטר ביום 16.4.99, והותיר אחריו צוואה מיום 20.4.88 בה ציווה:

"...

3.   א.   הריני מצווה בזה את כל זכויותי בדירה ...בשלמות לבני א.ר ...

      ב.   הריני מצווה בזה, את כל תכולת הדירה לבני א.ר.

      ג.    הריני מצווה בזה לבני פ.צ המתגורר כעת בארה"ב (לוס אנג'לס) סך של 100 ש"ח".

4.                  ביום 18.8.99 הגיש המשיב בקשה למתן צו קיום צוואה. המבקש, האפוטרופוס הכללי, התנגד מן הטעם שעפ"י סע' 13 לחוק הירושה, יש לחלק את עזבון המנוח, אשר אינו מפורט בצוואה, בין שני ילדי המנוח. התובענה הועברה לבימ"ש זה ונדונה בפני כב' השופט ש. שוחט.

5.                  בהחלטת כב' השופט ש. שוחט מיום 13.2.02, ניתנה למשיב אפשרות לבחור אחת משתיים:

"א.       לקבל צו קיום צוואה וצו ירושה על יתרת העזבון מחצית-מחצית;

ב.       לזמן את הבן פ.צ לישיבה שתקבע על מנת להדרש לשאלת פרשנותה"

6.                  ביום 1.4.02 הודיע המשיב, כי הוא בוחר באפשרות הראשונה, ובהעדר התנגדות המבקש, ניתן ביום 14.8.02 "צו ירושה וקיום צוואה": צוואת המנוח מיום 20.4.88 קוימה, וכן נקבע נקבע כי יורשיו עפ"י דין של המנוח הם המשיב-א.ר ו-פ.צ, בחלקים שווים ביניהם (כ"א 1/2).

7.                  על הצו, כפי שניתן, לא הוגש ערעור!

8.                  ביום 19.5.04 הוגשה הבקשה נשוא העניין, לתקן את צו הירושה בלבד ולקבוע כי בנו של המנוח, פ.צ, הינו יורשו היחיד עפ"י דין של המנוח.

לטענת המבקש, המנוח לא אימץ את המשיב כדין, ועל כן המשיב אינו יורשו על פי דין. לטענת המשיב, הוא אומץ כדין ע"י המנוח ברומניה, אלא שמסמכי האימוץ אבדו ולא ניתן לאתרם.